כל מה שכדאי לדעת על שן בינה כלואה
מהי שן בינה כלואה? מדוע זה קורה? האם התופעה עלולה לגרום לנזק ומתי עולה הצורך בעקירתה? שיני בינה הן ארבע שיניים טוחנות הממוקמות בקצה קשת השיניים העליונה והתחתונה. שיני הבינה הנן השיניים האחרונות להתפתח, ומאחר והן בוקעות על פי רוב בגילאים שבין 25 - 17, גילאים המיוחסים לבינה ובגרות, הן זכו לכינוי "שיני בינה".
התופעה של שן בינה כלואה שכיחה במיוחד ומתרחשת בדרגות כליאה שונות בקרב מעל ל- 60% מהאוכלוסייה הבוגרת. הסיבות לשכיחות התופעה הנן התפתחותיות וקשורות להתפתחות האבולוציונית של האדם, כשהמעבר לתפריט תזונתי מעובד ורך יותר הוביל בהדרגה להקטנת הלסתות, כשמנגד נותר גודלן ומספרן של השיניים כשהיה.
לאלו השלכות עלולה התופעה להוביל?
ממרפאת השיניים של פרופסור אלי מכטיי מסבירים שהיות ושיני הבינה הן האחרונות לבקוע, לעתים קרובות קורה שלא נותר להן מקום בקשת השיניים והן "נכלאות" בעצם הלסת בצורה חלקית או מלאה. במקרה של שן בינה כלואה, אין אפשרות לנקותה בצורה נאותה.
במהלך הזמן עלול הדבר להוביל לנגעי עששת בשן הטוחנת שבסמיכות לשן הבינה, לדלקות ולזיהום מקומי עד לכדי מצב של אבדן עצם. הזיהום לא אחת מלווה בנפיחות, בכאב וקושי בפתיחת הפה והלעיסה.
כמו כן, במקרים רבים מתפתחת סביב השן הכלואה ציסטה, שגורמת להרס הרקמות והעצם הן מסביב לשן הבינה הכלואה והן לשיניים הסמוכות לה. במידה והציסטה מזדהמת, היא עלולה להחריף את התסמינים הקליניים ולהמשיך בהרס הרקמות סביבה.
הליך העקירה וההתאוששות שלאחר מכן
עקירת שן בינה כלואה מהווה פעולה כירורגית (ניתוחית) המיושמת ועל פי רוב בהרדמה מקומית.
עקירת שן הבינה עשויה להימשך כ-60-30 דקות בממוצע, ובמהלכה מוציאים את השן בחלקים או בשלמותה, כשבסוף התהליך יש צורך בתפרים.
ההתאוששות מעקירת שן בינה עלולה להיות מלווה בכאבים, נפיחות והגבלה בפתיחת הפה, אולם מדובר בתופעות החולפות מעצמן בתוך ימים ספורים (עד עשרה ימים) ממועד העקירה. בנוסף, עלול להיות שינוי תחושתי זמני או קבוע בפה ובלשון. מדובר בסיבוך ברמת סיכון נמוכה, אך ניתן לצמצם את הסיכון עד למינימום במידה והטיפול מיושם על ידי רופא שמתמחה בסוג זה של פעולות תוך שימוש באמצעי דימות תלת ממידיים (סי. טי.)
לחילופין, אנחנו מבצעים במרפאתנו פרוצדורה שונה ומיוחדת במקרים שיש צורך לעקור השן אך קיימת סכנה מוחשית יותר להפרעה תחושתית בתר-טיפולית הפרוצדורה נקראת קורנקטומי ובה אנחנו מסירים את כותרת השן ומשאירים את קצה השרש, הקרוב לתעלת העצב, דבר שמבטל את הסכנה לפגעיה התחושתית. פעולה זאת מתאימה לשיני בינה כלואות בלסת התחתונה, ולפרופ' מכטיי ניסיון רב מאד בבצוע פעולה זאת.